גואד מוסא אלמחאריק נ' שמעון מדינה אינסטלציה בע"מ ואח'

פסק דין

1. התובעים הגישו תביעה נגד הנתבעים לתשלום זכויות סוציאליות שונות בגין תקופת עבודתם וסיומה.

2.לאחר סיום שמיעת הראיות נתנו הצדדים הסכמתם כי ביה"ד יפסוק לפשרה לפי סעיף 79 א' לחוק בתי המשפט על פי כתבי הטענות, התצהירים, הראיות, פרוטוקול הדיון וסיכום טענותיהם בעל פה.

3.התובעים טוענים כי תקופת עבודתם לצורך חישוב זכויותיהם הינה מחודש 8/03 ו – 10/03 עד ליום 10/6/07 מועד בו טוענים כי פוטרו מעבודתם.

בגין חלק מהתקופה עבדו אצל הנתבע 2 ולפיכך טוענים כי מדובר במעבידים במשותף.

עוד טוענים כי שכרם היומי היה בשיעור 300 ₪ נטו ולא בשיעור שפורט בתלושי השכר שהונפקו ע"י לשכת שירות התעסוקה.

כן נטען כי ימי העבודה שפורטו ברישומי לשכת התעסוקה אינם מדויקים.

התובעים טוענים כי עבדו ענף הבניה ולפיכך תובעים זכויות על פי צו ההרחבה בענף זה.

4.התובעים ערכו החישובים על פי שכר יומי של 300 ₪ נטו וקיזזו בגין חלק מהתביעות את הסכומים שנצברו לזכותם בגין הפרשות הנתבעת 1 לתקופת העבודה מ - 1/06 עד 6/07 כפי שפורט בתלושי השכר ובריכוז הנתונים בכרטיסם האישי בלשכת שירות התעסוקה.

5.התובעים טוענים כי פוטרו מעבודתם לאחר שלטענתם הנתבעת סרבה לשלם עבור היתר הכניסה עבורם ולפיכך לא יכלו לעבור במחסום החל מ – 10/6/07 מועד בו לטענתם הסתיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים.

6.הנתבעים חולקים על טענות התובעים וטוענים כי עבדו בנתבעת 1 בלבד מתחילת 2006 היינו מהמועד בו דווח עליהם ללשכת שירות התעסוקה. נטען כי התובעים מעולם לא עבדו אצל הנתבע 2 שכן היה שכיר בחברת א.א.אינסטלציה באותה תקופה נטענת.

לגרסת הנתבעים התובעים עזבו עבודתם לאחר שהנתבעים סרבו ליתן להם העלאה בשכרם והעדיפו לעבור למעסיק אחר ב – 6/07 כפי שפורט בכרטיס האישי בלשכת שירות התעסוקה. לטענת הנתבעים לתובעים היו היתרי העסקה בתוקף והם השתמשו בהם על מנת לעבוד אצל מעסיק אחר עד להתפטרותם.

משהפסיקו להתייצב לעבודה בסוף חודש מאי ובחודש יוני כלל לא עבדו הפסיקה הנתבעת לחדש הרישיונות עבורם. והודיעה לשירות התעסוקה על כך.

הנתבעים טוענים כי שכרם של התובעים היה בשיעור השכר שהוצהר עליו בלשכת שירות התעסוקה כך גם ימי העבודה וכי קיבלו את כל הזכויות המגיעות להם במסגרת הפרשות נוספות עבורם ללשכה.

7.הנתבעת בסיכום טענותיה טענה כי צו ההרחבה בענף הבניה אינו חל על יחסי עבודה שבין הצדדים שכן עסקו בעבודות אינסטלציה.

התובע חולק על גרסה זו וטוען כי עבודתם של התובעים באתרי בניה שונים מטעם הנתבעת הינה עבודה אשר חלים עליה צווי הרחבה בענף הבניה.

8.הצדדים סיכמו טענותיהם בעל פה.

9.לאחר עיון בטענות הצדדים, בפרוטוקול וכן התרשמות בית הדין מהעדויות שנשמעו בפניו אנו מחייבים את הנתבעים ביחד ולחוד לשלם לכל אחד מן התובעים בפשרה סך של 28,000 ₪ לחיסול סופי ומוחלט של כל תביעותיהם בגין תקופת עבודתם וסיומה.

10.הסכום הנ"ל ישולם תוך 30 יום שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית חוקית מיום 10/6/07 עד לפרעון המלא בפועל.

11.כל צד ישא בהוצאותיו.